top of page

תאטרון ששאושפילהאוס וופרטל, 1966

IchundIch​

ארבע שנים לפני סיומן של מלחמת העולם השנייה והשואה, מזמנת אלזה לסקר-שילר לצוותא אחת ביצירתה המיטלטלת בין פנטסמגוריה סוריאליסטית לדרמה פוליטית לגיא בן הינום בירושלים– העיר שהיוותה לגבי המשוררת הדגולה בת ה-71, המרוששת והזרה מבחינה לשונית ומנטלית, גיהינום אישי יומיומי בשנות חייה האחרונות והמיוסרות –בליל של דמויות, "פסטיש" שהיום היינו מכנים אותו "פוסט-מודרני". הוא מורכב מלבד  המופע העצמי שלה, ממלכי התנ"ך שאול, דוד, שלמה והבעל האלילי; מגיבורי פאוסט של גתה הכוללים חוץ מפאוסט ומפיסטו, בין היתר, גם את הסרסורית מרתה שוורטלייןומהוליווד – מזמינה אלזה לסקר-שילר לתמהיל הטקסטואלי-בימתי הססגוני שלה את הבמאי הידוע מקס ריינהרדט לביים את המחזה שבתוך המחזה, ויחד אתו "מגיעה" שלישיית המצחיקנים של שנות ה-30 וה-40 המוקדמות במאה שעברה – האחים ריץ; ומירושלים – זוכה להיכלל במחזה  ה...דחליל מגנו של דוקטור טיכו- רופא העיניים הידוע  – המחזר אחרי המשוררת ומבין בשירתה הרבה יותר ממבקריה, שאחד מהם גרשון סווט, עורך "הארץ", מועלה לבמת החיזיון בעודו יושב בקהל הקריאה הראשונה ומפיסטו מארח על שולחנו את ההנהגה הנאצית, שבאה לכבוש גם את השאול - היטלר, גרינג, גבלס, הס, בלדור פון שירך ורוברט ליי - ולא על ידי מלאך ולא שרף, אלא דווקא הוא עצמו, השטן, הרוע הקלאסי בהתגלמותו, זה שהסגיר לידי היטלר את “כהן הקטן" (כינוי אנטישמי ליהודי), מפקיד את עצמו – מתוך זעזוע על הוולגריות וחוסר האנושיות של אורחיו - על הטבעת הרוצחים על גייסותיהם בים של לבה רותחת, כשהם עדיין זועקים "הייל היטלר", זאת בשעה שהמשוררת עצמה גוזרת על עצמה מיתה בסוף המחזה, שבפועל תתרחש רק ארבע שנים לאחר מכן, בינואר 1945, השנה בה יבוא גם הקץ האמיתי על הרייך בן אלף השנים.

טרגדיה בחמש מערכות (1941-1942)

המחזה נכתב במהלך שישה שבועות. זו יצירה 'גדולה' מכמה בחינות: היקף הדמויות, תכניה וסגנונה. המחזה מכיל גלריית-משתתפים רחבה ומגוונת:משפחה בת 25נפשות, אנשי משק בית, חברים של ההורים ועוד עשרות מתושבי העיר. בנוסף, היצירה משלבת אלמנטים מז'אנרים שונים: דרמה משפחתית, סיפור חניכה, מלודרמה רומנטית וסאטירה חברתית; סצנות מטא-תיאטרליות, דיאלוגים שנונים ואווירה גותית אפלה, התכתבות עם מקורות מקראיים, נוצריים וספרותיים ודילמות מוסריות. כל אלו מוצגים בסגנון בימתי עשיר, מדלגת בין ריאליזם לפנטזיה וכוללת קטעי חלומות לצד סצנות המוניות בכיכר העיר.התכנים העשירים והסצנות המאתגרות לבימוי, מעוררים תחושה כאילו ניתן להציג את המחזה  כסרט או בעזרת אמצעים טכנולוגיים משוכללים.

הנהר הוא נהר הוופר(Wupper), שבעמק הוופר, בקצה המערבי של גרמניה. בזמן כתיבת המחזה הזה, בשנת 1909, הנהר הזה עבר דרך ישובים קטנים ששנים רבות מאוחר יותר התאחדו לכדי עיר אחת, היא העיר וופרטאל. זרימתו הכבירה של הנהר הגדול הזה, התנחשלות מימיו הסוערים, או המייתם הרגועה באין רוח, כל אלה משמשים במחזה מעין סמלים פיוטיים להלכי הרוח של התושבים שגרים על גדותיו, גיבורי המחזה.

הנהר השחור
ארתור ארוניסוס
אניואני

מחזה בחמש מערכות (1909)

הנהר השחור

אבישי מילשטיין

Die Wupper

מחזה בחמש-עשרה תמונות (1932)

ארתור ארונימוס ואבותיו (משנות הילדות של אבי האהוב)

ביאטה אסתר פון-שוורצה

Arthur Aronymus und seine Väater

אניואני

פרופ' גד קינר-קיסינגר

תאטרון קאמרשפילה בד-גוטסברג, 1988

בתאטרון וופרטל, 1979

bottom of page